העידן הפוסט דיגיטאלי

תנסו לרגע לדמיין עולם ללא אינטרנט, ללא סמארטפונים וללא רשתות חברתיות. אולם, חלקנו נולדנו בעידן שעדיין לא היו מנועי חיפוש ורשתות חברתיות, אך כולנו כיום חיים ומורגלים במציאות דיגיטאלית שכזו, ולרגע אחד לא נצליח לחיות כיום ללא האינטרנט. גם במקומות עבודה ובבתי ספר, שניה אחת ללא אינטרט גורמת לנו לעצור את שגרת החיים.

ואם תשאלו את הדור הצעיר שנולד לאחר שנות ה2000, הם כלל לא יצליחו להבין אם עולם ללא אינטרנט, סמארטפונים ורשתות חברתיות הוא כלל אפשרי.

בשבילם לצלם #סלפי ולהעלות #לסטורי זה דבר די טבעי

ולנו לעתים, זה נראה קצת מוזר..

וכן אני מודה, לפעמים אני מוצא גם את עצמי מעלה תמונה משעשעת לסטורי.

והחיידק הזה #לשתף #להעלות נדבק בשנים האחרונות גם בי.

השבוע השתתפתי בשיעור במסגרת התואר שלי העוסק בהתפתחות האינטרנט והרשתות החברתיות,

והופתעתי שגם באוניברסיטה הפתוחה והותיקה השיעורים עברו להתנהל מרחוק.

במהלך השיעור התחברו הסטודנטים מרחבי הארץ והתקיים דיון מאוד נחמד עם המרצה ושאר התלמידים.

מסתבר שבעידן "הפוסט-דיגטאלי" שאנו נמצאים בו,

אין דרך להימנע מהטכנולוגיה, וגם אם נרצה מאוד, לא נצליח להימנע מכך.

בעקבות השיעור האחרון,

יצאתי לבדוק איך למעשה הכל התחיל?

וכך התפתחה לה רשת האינטרנט במרוצת השנים

- הפוסט נכתב בעקבות השיעור האחרון מספסל הלימודים הוירטואלי:

התפתחות האינטרנט התרחשה בשלבים בארה"ב החל משנות ה50, מתוך צורך ביטחוני ומתוך חשש כי הפצצה גרעינית שעלולה היתה להביא לאסון למאגרי המידע ולרשתות תקשורת הנתונים הטלפוניים במדינה.

מתוך החשש הגדול לאסון, נעשו ניסיונות למצוא דרך לשמר את המידע ולהעביר את המידע ממחשב למחשב.

במשך למעלה מעשור נעשו ניסיונות שרובם כשלו ורק בשנת 1965 בארה"ב על ידי התפתחה הטכנולוגיה שהצליחה להעביר מידע באמצעות מנות שידור קטנות. שיטה זו נקראה : "מיתוג מנות" – העברת מידע שהיה מחולק ליחידות מידע קטנות שהצליחו להיות מועברים ממחשב למחשב, ועל ידי כך להעביר מסרים שנשלחו בחלקים מצד אחד והושלמו לחלק שלם בצד השני. הבעייתיות בשיטה זו היתה הקושי להעביר ולפענח מסרים, דבר שהיה מאוד מסורבל וקשה להבנה ולתפעול. בעיה נוספת ועיקרית בשיטת מיתוג המנות, היא ששיטה זו אינה הצליחה ליצור רשת אחת שיודעת להביא לאינטגרציה בין המחשבים ברשת אחת גדולה ואחידה.

מאוחר יותר בשנות ה70 הגיעה פריצת הדרך של הטכנולוגיה שביססה את רשת האינטרנט והצליחה לבסס את הקמת רשת האינטרנט. טכנולוגיית (TCP ( Transmission Control Protocol לתעבורת נתונים ממחשב למחשב, שמאוחר יותר התפתחה לטכנולוגית TCP/IP והיא זו שמתקיימת עד ימינו. טכנולוגיה זו הצליחה לזהות כל מחשב עם כתובת ה-IP שלו, ולזהות מהיכן ולאן לשלוח את המידע והנתונים,

ובשלהי שנות ה80 המחשבים כבר הצליחו להעביר מידע ביניהם, אך עדיין השימוש בטכנולוגיה הזו נעשה אך ורק בין אוניברסיטאות ומכוני מחקר.

רק בשנות ה90 התקבלה ההחלטה הגורלית ששינתה את החיים של כולנו, שקבעה שרשת האינטרנט יכולה לעשות גם שימושים מסחריים, נולדו להם בקצב מהיר מאוד אתרי האינטרנט, מנועי החיפוש והרשתות החברתיות עלו לאוויר, ובמהרה כולנו מצאנו את עצמנו תלויים בהם.

מאז עידן עליית חברות הענק כמו גוגל, יאהו, פייסבוק, אינסטגרם, אמזון ושופיפיי, האנושות נכנסה למצב של אובדן שליטה ואובדן הפרטיות.

והעידן הפוסט דיגיטאלי שאנו חיים בו, מכתיב עבורנו בכל יום מחדש את פני החברה ואת הנורמות החברתיות.

העידן שבו יודעים עלינו הכל ואנו כבר לא יכולים למצוא לעצמנו רגע אחד של נחת, אין לנו רגע אחד שבו אנו יכולים למצוא את עצמנו לבד.

רשתות כמו פייסבוק, יוטיוב יודעות לחקות את הרגלי הצריכה והשימושים שלנו, ושימוש במכשירים חכמים בבית וכן מחוץ לבית, וכולנו הופכים להיות מעין שפני ניסיונות של תעשיית הפרסום הגלובאלית. כבר אין עבור אף אחד מאיתנו פרטיות, כבר כמעט ולא ניתן למצוא מונח כזה שנקרא "תמימות" ועודף המידע מציף את כולנו ללא הפסקה ובכל שניה.

אמנם יש גם את ההיבט החיובי של פיתוח הרשת והטכנולוגיה, אך מקומות העבודות הולכים ומצטמצמים ואנו מיום ליום מוצאים את עצמנו פחות ופחות יעילים, לאור הפיתוחים הטכנולוגיים העכשיויים.

אז איך יראה העולם שלנו בעשור הבא...אולי כדאי שנשאל את הדור הצעיר שלנו שגדל איתנו,

אני חושב שיש משהו חשוב שהם יודעים ואנחנו לא...ואולי את התשובה הסודית לכך ניתן למצוא רק ברשתות החברתיות החדשות.

העידן הפוסט דיגיטאלי

הבלוג של אמיר

אמיר נריה ציון

עסק בקלות

פשוט לפתוח עסק

https://amirziony.wixsite.com/go-biz